על גדות הדנייפר ועל גדות הירקון 

מה בין אוקראינה לישראל?

אוקראינה קשורה להיסטוריה של עם ישראל ומחוברת למורשתו בקשר דם. נקודות ציון אפלות וקשות שזורות בתולדות האומה הישראלית ומקורן באדמת אוקראינה, כמו מאורעות ת"ח ות"ט (1648) ורדיפות הצורר חמלניצקי; קבר המוני היהודים הנרצחים בבאבי יאר, הידוע לדיראון עולם ממלחמת העולם השנייה. עם זאת, בנקודות האופל האלה מופיעות על אדמת אוקראינה דמויות יהודיות שהן אבני יסוד במורשת היהודית – הבעל שם טוב, הלובביצ'ר, רבי נחמן מאומן, רבי יצחק מברדיצ'ב, וגם שלום עליכם, אחד העם, חיים נחמן ביאליק וגולדה מאיר. נראה כאילו כל יהודי וכל ישראלי מכיר מקומות באוקראינה מבלי לבקר שם, וזאת רק מתוך הכרת הספרות הענפה שהנחילה לנו יהדות אוקראינה הגדולה.

ומה היום?

למזלנו, הצד האפל בהיסטוריה של אוקראינה חלף עבר מן העולם, ומשנת 1991, השנה שבה זכתה בעצמאות, החל עידן חדש בתולדותיה, עידן של חיים מודרניים, דמוקרטיים ומערביים, ללא שנאה לזר ותשוקה לחיים של אהבה ושקט. הביטוי הראשון לשינוי זה הוא יצירת כלכלה חופשית וכריתת הסכמי סחר בינלאומיים לתועלת אזרחי המדינה, וביטוי שני הוא פתיחת השערים לנכנסים וליוצאים ללא הבדלי דת ואומה, דבר שהעלה את רמת התיירות במדינה ואת עוצמתה הכלכלית.
בשנת 2008 הצטרפה אוקראינה ל- wto– ארגון הסחר העולמי, ובשנת 2011 חתמה הסכם עם ישראל למעבר חופשי בין המדינות, ללא צורך בוויזת מעבר. בעקבות בריתות אלה התפתחו קשרים עמוקים של מסחר, תרבות ותיירות בין ישראל ובין אוקראינה.

אוקראינים בישראל ולהיפך

בשנות השבעים ובשנות השמונים עלו יהודים אוקראינים רבים לישראל, והם מונים כיום כחצי מליון נפש. רובם השתלבו יפה בכל תחומי החיים בישראל והם תורמים רבות לכלכלת המדינה ולתרבותה.
בו בזמן החלו ישראלים רבים לבקר באוקראינה, תחילה באתרי מורשת יהודית, כמו קברות צדיקים, אנדרטאות ובעיקר באומן, בקברו של רבי נחמן מברסלב. לאחרונה, מוצאים הישראלים את אוקראינה כארץ תיירות מובהקת, שיש בה היסטוריה עולמית עתיקה וגם מודרנית; מוזיאונים ופארקים יחידים ומיוחדים, וגם אזורי תיירות כפרית נרחבים. ביטול הצורך בוויזה מקל מאוד על הבחירה באוקראינה כיעד תיירותי לנופש או לטיול, ואוקראינים רבים מגיעים לישראל כצליינים באתרי מורשת נוצרית או כנופשים במקומות ייחודיים לישראל.

מסחר הדדי

הקשר האנושי והמנטאלי בין האוכלוסיות שבישראל ובאוקראינה החל לרקום קשרי מסחר והביא לחתימת הסכם הסחר של "מדינה מועדפת". כדוגמת הסכם המעבר החופשי שהגביר את תנועת התיירות בין שתי המדינות, כך הסכם הסחר יצר מערכת מסחר ענפה בשווי של מיליוני דולרים בשנה, והזניק את כלכלת שתי המדינות באחת. אוקראינה מספקת לישראל בעיקר ברזל ופלדה, דגנים ודשנים, וישראל מייצאת מוצרי פלסטיק, מכונות וציוד חקלאי וגם תכשירים קוסמטיים. רשתות ישראליות רבות כמו 'ארומה', 'קסטרו', 'פוקס' ועוד פתחו סניפים באוקראינה והן פועלות שם בהצלחה רבה.

פעילות עסקית וקהילתית

לאחר סיום שירות הקבע בצה"ל כטייס קרב, עברתי לעסוק בעסקי נדל"ן ובעסקי תשתיות אנרגיה בישראל. פעילות זו התפרשה לאוקראינה ושם גם יזמתי הקמת מבנים לשימושים שונים ופרויקטים חקלאיים. עסקיי יצרו קשרים טובים עם אנשי עסקים באוקראינה, פוליטיקאים ואומנים, ושיתוף פעולה עם נשיא אוקראינה במתן עזרה לעולים לקברו של רבי נחמן באומן. בתפקידי כקונסול כבוד של אוקראינה בישראל, ארתם בכל כוחי לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות היקרות לי, ולתמיכה באזרחים משני הצדדים הזקוקים לעזרתי.